<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן ק"ס</h1>
<h2>דף מא.</h2>
שאלת אם נחתכו רגלי הבהמה מן הארכבה הנמכרת עם הראש כשרה או טרפה לפי שהר"מ במז"ל כתב [פ"ח משחיטה הי"ג] שצומת הגידין היא באותו פרק בבהמה ובחיה למעלה מן העקב, וכן בעוף מן העקב של מטה מאצבע יתרה עד סוף הרגל שהוא עשוי קשקשים קשקשים. תשובה דברי הרב ז"ל בזה שגגה היתה כשגגה היוצאה מלפני השליט ושמענו שחזר בו. ודבר מבורר הוא שצומת הגידין בעצם האמצעי הן באותו עצם שבין הארכבה הנמכרת עם הראש ובין הירך הוא עצם העליון המחובר לגוף, ואותו עצם שבו צומת הגידין הוא העצם הנקרא שוק, ותדע לך שהרי שנינו בפרק בהמה המקשה נחתכו רגליה מן הארכבה ולמטה כשרה מן הארכבה ולמעלה טריפה וכן שנטל צומת הגידין, ואמרינן עלה בגמרא אמר רב יהודה אמר רב למטה למטה מן הארכבה למעלה למעלה מן הארכבה ובאי זו ארכבה אמרו בארכבה הנמכרת עם הראש עולא אמר רבי הושעיא ארכבה שכנגדו בגמל נכר והוא הירך ואם נחתכו רגליה למטה מאותה ארכבה כלומר שנחתכו בארכבה האמצעית דהיינו השוק כשרה, אמר ליה עולא לרבא ואמרי לה לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא כנגדו בגמל ניכר היינו דקתני וכן שנטל צומת הגידין, כלומר מדקתני וכן משמע שאין באותו עצם של מטה מן הירך דהיינו השוק אלא טרפות זה של צומת הגידין בלבד, ובעצם של מעלה ממנו דהינו ארכבה שבגמל ניכר והוא הירך הוא ששנינו שאם נחתכו שם טריפה, אלא לדידך דאמרת שאם נחתכו שם טריפה מאי וכן שהרי אי אפשר שאם נחתך אותו עצם שלא ינטל עמו צומת הגידין, ופריק לעולם זה וזה באותו עצם וארכבה בלא צומת הגידין וצומת הגידין בלא ארכבה, כלומר שתי טרפיות יש באותו עצם אם נחתך עצם הארכבה מקום שאין שם צומת הגידין טרפה ואף על פי שצומת הגידין קיים וכן אם נטל צומת אף על פי שעצם הארכבה קיים, ומכאן תבין שעל כרחנו צומת הגידין הוא באותו עצם אמצעי ולא בארכבה הנמכרת עם הראש. וכן בעוף בעצם האמצעי הן ולא ברגל העשוי קשקשים ואף על פי שמתפשטין עד העקב כבר התחילו להתקשות ונעשים כעצם, ואין טרפות מצוי בצומת הגידין אלא במקום שהן רכים ועומדין לעצמן כגידין ולא קשין כעצם ולא כבשר, וזהו שחלקו בהן בגמרא בין אדומים ללבנים ובין זיגי ולא זיגי.
